מיסודו של אלון וינגז'ין

מכללת אֶילִמה
מכללה לרפואה משלימה ברוח היהדות
האור הגנוז

שיטת הישם היא שיטה של אבחון וריפוי, הן בגוף והן בנפש, המסייעת לאדם לגלות ולזהות את עצמו. בנוסף, ניתנים לו כלים המסייעים להסרת המסכים המפריעים לו במימוש התכלית.

על פי חוכמת היהדות והידע העתיק מהמזרח, האדם הוא "עולם קטן" (תיקוני זוהר קל ע"ב) –מכלול שלם המורכב מגוף, נפש ונשמה. לכן המחלה, הכאב וחוסר השליטה הרגשית  הם רק סימפטומים חיצוניים למתרחש בנפש פנימה (החלמה- בהיפוך אותיות: המחלה). לאדם יש יכולת בחירה בחוויית חיים נכונה של זהות אמיתית, גילוי האני האמיתי, שמחת חיים והגשמה. משתמע מכך שתפקיד המטפל לסייע למטופל "לפגוש את עצמו" ולהתמודד עם מציאות חייו בדרך בונה ואמיתית באמצעות חיבור לעולם בלתי מוגבל של יכולות הטמונות בנפש האדם  ובכוח המחשבה והדמיון שלו.

הטיפול מורכב ממספר רבדים:

• ברובד הגופני– משתמשים בשיטת המגע המבוסס על השיאצו המעוררת את כוח החיוּת (הצ'י על פי הרפואה הסינית, האורגונומי- על פי רפי רוזן ז"ל), להזרים אותו ולאזנו.
• ברובד הנפשי– משתמשים בעבודת בכלים לעבודת המידות, הלקוחים מהיהדות (בפרט מהחסידות ומהקבלה) כדי לעודד את המטופל לשנות באופן מהותי את חוויית החיים שלו, לגבש לעצמו זהות אמיתית המאפשרת התמודדות עם נסיונות החיים ופתוחה למציאות המשתנה.
• ברובד התת-מודע– משתמשים בדמיון מודרך נובע (מתוך עולם היהדות) המסייע לגלות את העצמי הפנימי ולמצוא בתוככי הנפש תשובות לשאלות החיים.

ייחודה של שיטה זו הוא הפעילות על כל הרבדים בעת ובעונה אחת תוך שימוש בידע הרוחני המופלא שניתן לעם היהודי.

האבחון והטיפול ב"הישם" מבוססים על תורת היסודות: אש, אדמה, אויר\ מתכת, מים ועץ (מבוסס על עקרונות הרפואה הסינית וחוכמת הקבלה): "כי עיקר הרפואה היא על ידי התמזגות היסודות כי יש ארבעה יסודות: אש, מים, רוח, עפר וצריך לזה חכם גדול שידע למזג היסודות שיש בכל אחד ואחד" (ליקוטי מוהר"ן תנינא (חלק ב' תורה ה').

* היסוד החמישי (המופיע גם ברפואה הסינית) הוא יסוד העץ ומתייחס לכוח ההיולי (הכוח לפני שיצא לפועל, הפוטנציאל, צורה ללא חומר, כוח הצמיחה) והמעבר בין מדרגה למדרגה.

זאת ועוד, כל יסוד (למעט העץ) נחלק בדרך כלל לשני טיפוסים: האחד מוחצן והאחר מופנם. לכן קיימים תשעה טיפוסים. חשוב לציין כי היסודות מתבטאים בנפש בשלוש רמות: מימוש, התמודדות וחסימה.  לכל אדם צירוף יסודות הייחודי לו ובאמצעות תשאול ניתן לזהות זאת. תהליך זה מוגדר "דרך התמורות" ובו מעמיקים בחיבור בין האיברים השייכים ליסודות השונים לבין המצבים הרגשיים, המחשבות והדחפים של כל יסוד כפי שהוא מתבטא בנפש האדם. באמצעות גילוי הזהות העצמית והכרת כוחות הנפש, בהתאם לצירוף היסודות האישי, ניתן לסייע לפתח יכולת התמודדות המקדמת את האדם לחווית חיים טובה יותר, ניתן לשחרר את הכשל הרגשי, את הקבעון המחשבתי ואת מנגנוני ההגנה האופייניים ליסוד השייך לו. השלב הבא הוא "דרך השינוי" המאופיין בלימוד הדרך להתפתחות עצמית וגילוי כוחות הנפש, העצמה וגדילה באמצעות תרגילי מוח לחשיבה והכרה חיובית. כך ניתן לצאת מִמֵּיצַר, תחושות שליליות המדכאות את הגוף והנפש, ולבחור במחשבות חיוביות הממריצות את האדם להתמודד עם קשיים ולהמנע ממלכודת הדאגות, הפחדים, העצב, חוסר הבטחון, מיעוט השמחה וחולשת האמונה.

המקורות למסע עבודת המידות, דרך התמורות ודרך השינוי,  הם שורשים עתיקי יומין ביהדות- מהתנ"ך, פסוקים מתהילים, דרך מקורות חז"ל-פרקי אבות ומקורות נוספים וכן מחכמי ישראל לאורך הדורות: הרמב"ם, ריה"ל (הכוזרי), רמב"ן ועוד ועד לתורת החסידות ותנועת המוסר.

ההשראה לחלוקת הטיפוסים לפי היסודות לרמות השונות התקבלה גם ממקורות חיצוניים ליהדות: מריסו דון ריצ'ארד ורוס הדסון "סוגי הטיפוסים", קלאודיו נארא נחוי ואיצאזו אוסקר "הטיפוסים בפסיכולוגיה" וכן מספריה של מרים אדהאן "מודעות", "א.מ.ת", "בני לוז" ו"האדם החופשי". אולם הציר המרכזי שעליו סובב כל המסע הזה הוא תורתו של "בעל הסולם", מרן הרב יהודה לייב הלוי אשלג זיע"א, שחי בין השנים תרמ"ו-תשט"ו (1886-1955) וחיבר את פירוש "הסולם" על הזוהר הקדוש וספרי קבלה אחרים.

ערכה: יעל סנדר "החיבור לאיזון"

בסדנאות (המיועדות בשלב זה למבוגרים) יִלָּמדוּ ביסודיות כל אחד מהיסודות והטיפוסים האופייניים לכל אחד מהם ותִּנָתֵן לכל משתתף הזדמנות להתחיל במסע לגילוי העצמי: דרך התמורות ודרך השינוי.